Keep it simple

חטפתי כאפה מטפורית.

נתקלתי במחסום שניסיתי לעבור דרכו, ונפגעתי.

אז קצת כאוב, קצת דומע, ועם כמה מיצמוצים והרכנת ראש זה בטח יעבור.

כמה כואבת תחושת חוסר האונים.

כמו תיסכול של ילד בגובה 1.39 כשהמתקן המגניב בסופרלנד דורש 1.40

אפשר להשתולל בזעם אבל לדעת שזה לא יפתור כלום.

רק לחכות, כמו ילד "טוב".

עד שהדברים יסתדרו מאליהם? או מאלוהים? למה זה קרוב דיקדוקית?

גאד הייתי מקריב קרנף לעולה אם הייתה לי תשובה בראש.

אבל רק אדים של ויסקי יש לי בראש. 

ומהם לא תיצמח לי התשובה.